אבי מלינסקי

כשנה לאחר מלחמת ששת הימים התחלתי לעבוד בסו"ב סניף כבישים ועפר מרכז. נשלחתי לעבוד בשרם א שיך לביצוע הקמת שדה התעופה אופירה והקמת תשתיות למחנות הצבאיים שהוקמו כדי להגן על מיצרי טיראן וסיני מתקיפה. שעות העבודה החל בשעה 03:30 ועד שעה 18:00כולל יום שישי ושבת, אחת לשבועיים יצאנו לסופ"ש בבית. העבודה התבצעה בכל מזג אויר כשהטמפרטורות נעו בין 35 מעלות בחורף ל-47 מעלות צלסיוס בקיץ. הקמנו מחנה קטן בתחילה אך תוספת הפרויקטים המחנה גדל כאשר בשלב מסוים מנינו כ - 200 עובדים. התקופה הראשונה הייתה ללא פעילויות תרבותית וספורט אך עם הזמן הקמנו מגרש ששימש אותנו למשחקי כדור סל, קט רגל וכדור עף. הבאנו מקרן סרטים ובכל שבוע כשחזרנו מחופשה הבאנו אתנו שני סרטים. תקופה זו הכניסה רוח אחרת במחנה התחלנו בתחרויות מול היח' הצבאיות שקמו בשכנותינו, החלפנו אתם סרטים והם הזמינו אותנו לאירועי תרבות שלהם כגון הופעות להקות צבאיות ועוד. העבודה הייתה מפרכת אך היינו צעירים ועמדנו בזה למרות הקושי והמרחק מהבית, כאן עבדתי שנתיים ובהמשך עברתי לעבוד בסיני בכביש הרוחב מבלוזה לראס סודר, כביש מעבר המתלה, אום חשיבה (שהיה מוצב הפיקוד הקידמי של אזור סיני) חל איסור אז להזכיר את השם ואו לספר שעבדת שם. בכל המקומות שהגענו אליהם העברנו את פעילויות התרבות והספורט שהקמנו בשרם א שיך וכך הצלחנו להתמודד עם החום, הקשיים שהיו לנו בביצוע הפרוייקטים בסיני.