מרדכי גרשנזון ז"ל

סיפור המורשת של מרדכי גרשנזון גמלאי סולל בונה: (מאת צבי פורת , חותנו של מרדכי)

מרדכי החל לעבוד כפועל בניין בחברת "סולל בונה" ומרים אשתו החלה לעבוד כמבררת תפוזים באחד מבתי
האריזה שהיו אז ברחובות. רחובות עצמה, כמו ישובים רבים בארץ, הייתה מוקפת בפרדסים, שהיוו ,
משנות השלושים ואילך, את אחד מענפי היצוא העיקריים של החקלאות בארץ.
תנאי העבודה לא היו קלים והם עמלו קשה מאוד למחייתם. להלן תעודת הזהות המנדטורית של מרדכי: 

בשנת 1948 , כאשר פרצה מלחמת השחרור, גויס מרדכי לצה"ל, שזה עתה הוכרזה הקמתו.

האישור שלהלן, מציין את תחילת שירותו הסדיר מצה"ל (עם הקמת המדינה, בתאריך 19.5.1948 ) ואת סיום 20 שנות שירותו סדיר והמילואים, בשנת 1968: 

עם השנים, התקדם מרדכי בחברת "סולל בונה" והפך להיות מנהל עבודה בכיר ומנהל פרויקטים מוערך.
בתפקיד זה קיבל אחריות על בניית מבני ציבור ופרויקטים גדולים בארץ )לדוגמה: המכון לפיזיקה במכון
וייצמן, תחנת הכוח אשכול א' באשדוד ובניינים בבית החולים "קפלן", ברחובות

מרדכי מבצע מדידות לקראת בנית תחנת הכוח אשכול ב'

מרדכי שעד סוף שנות השישים המשיך את שירותו באפריקה, עבר לעבוד באוגנדה. בהמשך (תחילת שנות
השבעים) , עבר גם לעבוד בניגריה.
בכול המקומות שבהם עבד בשהותו באפריקה הוא יצר קשרים טובים הן עם עמיתיו אנשי סולל בונה והן
עם עובדיו. איכות עבודתו כמנהל פרויקט בנייה גדולים )סדרי גודל של מאות פועלים ועובדים( והוא
התפרסם באיכות עבודתו ופועלו.

מרדכי זכה להערכה רבה בקרב אנשי "סולל בונה" והוא הוזמן להשתתף בכנס של משרד החוץ שנערך
בארץ (1968) בנושא שיתוף פעולה וסיוע למדינות מתפתחות.בתחילת שנת 1971 חזר מרדכי לארץ וקיבל את ניהול פרויקט בניית בית הספרייה המרכזית של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, שהחלה אז את צעדיה הראשונים בעיר.בשנת 1972 חזר מרדכי למדינת ניגריה באפריקה ובשנת 1973 , הוא חזר לארץ זמן קצר לפני הולדת נכדו הבכור זיו. 
מרדכי המשיך לעבוד ב"סולל בונה" בפרויקטים שונים מתחמי ענק של מגורים, בנייני ממשלה, שדות
תעופה ועוד. בשנת 1979 כאשר הגיע לגיל 60 , הוצע לו ע"י "סולל בונה" והוא החליט לפרוש לגמלאות לאחר קרוב ל- 40 שנות עבודה.

 מרדכי הלך לעולמו ב-31 לדצמבר 1997 , כשהוא שבע עשייה מבורכת והישגים רבים מאוד על אף התנאים הלא פשוטים שבהם חי, הקשיים והתלאות הרבות שעבר הן בתעסוקתו והן במשפחתו.