הקמת מפעל כריית נחושת, תמנע

שנים: 

1955 - 1959

אתר מכרה תמנע נמצא 25 ק"מ צפונית לאילת. כבר בעת העתיקה שימש האזור למקור נחושת.

ב-1949, לאחר קום מדינת ישראל, התגלה מרבץ הנחושת של תמנע מחדש. כשנתיים לאחר מכן הוקמה חברה ממשלתית בשם "מכרות נחושת תמנע" כחלק ממחצבי ישראל בע"מ, במטרה לפתח מרבץ נחושת באזור.

לאחר מספר שנים של סקר גיאולוגי ותכנון, החלה חברת סולל בונה, בשנת 1955, בהקמת המפעל. בבסיס המכרות העתיקים נחשפו סלעים ונחפרו יותר מ-50 ק"מ של מנהרות תת-קרקעיות, במספר מפלסים המסתעפים מאחד המכרות הפתוחים. הקצה הדרומי של המכרה חובר לפיר שירות אנכי דרכו הועלתה העפרה ממעבה האדמה. המנהרות היו רחבות מספיק לתנועת כלי רכב כבדים.

באפריל 1959 הוחל בהפקת העפרות ועיבודן. המכרות סיפקו בזמן הפעלתם 1.1 מיליון טון עפרה לשנה. היקף היצוא הגיע ל-16,000 טון בשנה. פרויקט תמנע היה מנושאי הפיתוח הראשונים בערבה.